רקע
תופעת ההגירה ההמונית ממדינה למדינה, המתרחשת בעידן המודרני ומשפיעה על אורח החיים בחברה, בכלכלה ובתרבות היא אחת הסוגיות המרכזיות העומדות על סדר היום העולמי. לאור זאת, החל משנת הלימודים תשע"ח, תוצע לבתי הספר תכנית השכלה כללית חדשה מטעם משרד החינוך בשם "מפה לשם: סוגיות בתרבות, עליה והגירה" בדגש על ישראל וגרמניה בעת החדשה.
התוכנית פותחה בשיתוף פעולה ייחודי של מומחים מטעם משרד החינוך, המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) ומכון גיאורג אקרט לחקר ספרי לימוד בגרמניה, שיפעיל תכנית מקבילה בגרמניה. הקורס הינו פרי מחקר על ספרי לימוד שנערך בשתי המדינות, שבדק כיצד כל אחת מהמדינות מוצגת בספרי הלימוד של המדינה האחרת. מטרת הקורס, בין השאר, היא להאיר את שתי המדינות בהיבטים מגוונים שאינם מופיעים כיום בספרי הלימוד.
בראיון שנתנה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, לעיתונאי ידיעות אחרונות בברלין, אלדד בק, בחג הסוכות האחרון, היא משבחת את קיום הוועדה לחקר ספרי לימוד ומביעה נכונות לכתיבה משותפת של פרקים בספרי לימוד שיתנו תמונה מאוזנת לאופן בו מופיעה ישראל בספרי הלימוד הגרמנים. אמירה חשובה זו היא תוצאה ישירה של המחקר המשותף של שתי המדינות. להרחבה לחצו כאן
במה עוסק הקורס
התוכנית שפותחה בשנת 2018 מוצעת כקורס בין-תחומי (גיאוגרפיה – אדם וסביבה, היסטוריה ואזרחות) שיילמד בשילוב מדיה ואמצעים טכנולוגיים מגוונים וחדשניים. במסגרת הקורס התלמידים יכירו את ישראל כמדינת עליה והגירה וגרמניה כמדינות הגירה, יעמיקו את הבנתם בתופעת ההגירה, יעמדו על ההבדל בין עליה להגירה ויעסקו בשאלות מגוונות, דוגמת:
- באילו כלי מדיניות משתמשות ישראל וגרמניה להתמודדות עם תופעת ההגירה?
- מה מושך צעירים לברלין ולתל אביב?
- מה הוביל רבים מיהודי גרמניה לעלות לישראל בשנות ה-30, וכיצד תרמו לעיצוב מולדתם החדשה?
- כיצד הגירה (ועליה) עיצבה בעבר וממשיכה לעצב כיום את אופיין של תל אביב וברלין?
מבנה הקורס
הקורס כולל 4 יחידות מבוא (שעתיים כ"א), ועוד 4 יחידות בכל אחד מ-3 תחומי התוכן.
יחידות המבוא יילמדו תחילה, ולאחריהן יתר היחידות, ללא סדר היררכי מחייב.
בתום הקורס יתבקשו התלמידים להגיש מטלת סיום.
פדגוגיה
הקורס משלב טכנולוגיות חדשניות וייחודיות. הקורס יילמד בכתה והיחידות יוקרנו על גבי מסך. בשיעור ישלב המורה פעילויות אינטראקטיביות, כולל שימוש בסלולר (סל"ב), שאלוני טריוויה, משימות חקר ועוד.
כל מסך (שקופית) מלווה ב"מדריך למורה" (שנפתח בלחיצת כפתור).
הקורס בנוי באופן מודולארי ומאפשר גמישות פדגוגית וחופש תמרון רחב למורה.
וועדה מלווה
את פיתוח הקורס מלווה וועדה של מומחי תוכן משלושת הדיסציפלינות, מישראל ומגרמניה. את הקורס בעברית לתלמידים הישראלים מפתח מטח בליווי שתי וועדות , ישראלית וגרמנית. הקורס בגרמנית יעודכן ויותאם על ידי הגרמנים על בסיס הקורס בעברית.
חברי הוועדה הישראלית:
- דליה פניג, ס. יו"ר המזכירות הפדגוגית ומנהלת אגף א לפיתוח פדגוגי – יו"ר הוועדה
- ד"ר אורנה כץ אתר, מפמ"ר היסטוריה
- פנינה גזית, מפמ"ר "גיאוגרפיה- אדם וסביבה"
- יעל גוראון, מפמ"ר אזרחות
חברי הוועדה הגרמנית:
- פרופ' אלפונס קנקמן, אוניברסיטת לייפציג
- ד"ר מרטין ליפך, מהרכז הפדגוגי ליד המוזיאון היהודי בפרנקפורט מיין
- פרופ' וולפגנג זנדר, אוניברסיטת גיסן
- מר פרנק לנגנר, בית הספר התיכון ע"ש פרידריך אברט, בון
- פרופ' גבריאלה שריפר, אוניברסיטת מינסטר
- פרופ' מיכאל המר, אוניברסיטת מינסטר
- פרופ' אקהרט פוקס, מכון גיאורג אקרט למחקר ספרי לימוד, בראונשווייג
- ד"ר דירק סדובסקי, מכון גיאורג אקרט למחקר ספרי לימוד, בראונשווייג
צוות הפיתוח של מטח
- שרון איילון – ראש תחום חברה ורוח
- חנה הולנד – ראש צוות הפיתוח
- תמר כץ – היסטוריה
- אופירה גל, בילי סביר, מיכל שוורץ – גיאוגרפיה
- נעמה כהן ברוכי, אביב צמח – אזרחות